הדבר הקשה ביותר לכולנו בכל גיל, הוא לדחות סיפוקים. פסיכולוג בשם וולטר מישל ערך ניסוי בסוף שנות השישים של המאה העשרים (1960), שהתפרסם בהמשך בשם “מבחן המרשמלו”[1]. בניסוי הניחו מרשמלו אחד על צלחת מול ילדים בני ארבע עד שש, בכל פעם מול ילד אחר. לכל הילדים נאמר כך: אתם יכולים לאכול את המרשמלו מיד, אבל אם תחכו רבע שעה בלי לאכול אותו, תקבלו עוד מרשמלו אחד כפרס. כשליש מהילדים בחרו להמתין ולהתאפק. הם הצליחו להמציא עיסוקים שונים כדי להעביר את הזמן ולעמוד בפיתוי.
במשך שתים-עשרה שנים המשיך החוקר לעקוב אחר קבוצת הילדים שהשתתפה בניסוי. הוא מצא שהילדים שהצליחו לחכות ולהתאפק – הצליחו בכל תחומי החיים יותר מחבריהם האחרים לניסוי. הם היו חברותיים יותר, בעלי ביטחון עצמי רב יותר והם הצליחו להשיג ציונים גבוהים יותר בסיום התיכון בהשוואה לילדים שהחליטו לאכול את המרשמלו מיד.
המחקר הראה כי הילדים שהצליחו להמתין היו בעלי תפקודים ניהוליים מפותחים; בניסוי המרשמלו הם קבעו לעצמם מטרה, הפעילו שליטה עצמית כדי לעמוד בפיתוי, והצליחו לדחות את הסיפוק המידי. התפקודים הניהוליים הגבוהים סייעו להם במהלך החיים להתגבר על מכשולים בכל תחום ולהשיג יעדים חשובים שהציבו לעצמם.
“תפקודים ניהוליים” (באנגלית: Executive Functions) הינו מונח נוירו-פסיכולוגי שמתייחס למיומנויות שנחוצות לנו כדי לתפקד בצורה יעילה. התפקודים הניהוליים[2] עוזרים לנו להגדיר מטרות, ולהתמקד בפעולות שמקדמות את השגת המטרות הללו.
תפקודים הניהוליים, שלפעמים קוראים להם גם “כישורים” ניהוליים, מצויים באזור הקדמי של המוח והם מתפתחים אצל ילדים ובני נוער בהדרגה עד לגילאי העשרים, שכן תאי המוח צומחים ומשתנים כל הזמן, ומעוצבים גם על ידי החוויות שאנו חווים.
לפי המודל, יש לנו שני מוחות. יש לנו “מוח חושב”, שמאפשר לנו לתפקד באופן תקין: לנתח את המציאות באופן לוגי, להכין תכנית פעולה אפקטיביות, לזהות הסחות ולהתמודד עם בלת”מים כדי שנמשיך לפעול בצורה ממוקדת עד להשגת יעדים. “המוח החושב” הינו המנהל הפנימי – הCEO – שמכוון את המחשבות והמעשים שלנו, מזהה בעיות ומנטרל אותן.
המוח החושב מורכב ממגוון “תפקודים ניהוליים” – כישורי מוח שפועלים ביחד כדי לכוון אותנו לקבוע מטרות ולסלול דרכים להשיגם בלי ללכת לאיבוד בדרך. המוח החושב נמצא באזור שנקרא הקורטקס הקדמי, השכבה העליונה ביותר של המוח – והחלק האחרון בהתפתחות המוח האנושי.
המוח השני שלנו הוא ה”מוח הרגשי” או “המוח המגיב“, שנמצא במרכז המוח ב midbrain של המוח, והוא כולל מנגנונים שפועלים באופן אוטומטי. הוא משרת כמערכת האזעקה של המוח ששומר על ההישרדות שלנו ע”י הפעלת תגובות עימות, מילוט או התאבנות . FFF –Fight, Flight or Freeze
FIGHT – עימות: אנחנו מתנגדים בכוח – צועקים, מאיימים, מקללים. לדוגמה, אם מישהו נכנס ל”ספייס האישי” שלנו, או מדבר אלינו בחוסר כבוד, אנו מרגישים שמישהו מאיים עלינו ואנו חייבים להתגונן. נביע התנגדות דרך הערות אסרטיביות, ולפעמים גם אגרסיביות.
FLIGHT – מילוט: אנחנו בורחים, מסתגרים, דוחים משימות, מתעלמים מאנשים ובורחים מגירויים שמאיימים לפגוע בנו.
FREEZE – התאבנות: כאשר אנו מפחדים מאוד, אנחנו לא מסוגלים לזוז ולא לדבר. אנו מפנימים, לפעמים בוכים, ומפסיקים להתמקד ותפקד ברגעים אלו – בדומה ל “בלקאאוט” בזמן שאנו נדרשים לעשות משהו שהינו טריגר לפאניקה – כמו לדבר מול קהל.
לפעמים אנו מגיבים עם כל שלוש התגובות האוטומטיות: מתחילים להתאבן, תופסים אומץ ונלחמים לזמן קצר, ואז קופאים מתוך פחד ובסוף נמלטים.
אם נצליח לזהות מתי אנו עלולים להיכנס למצב התגוננות אוטומטית, נוכל לצפות במה שאנו חווים, ובמקום להיחטף ע”י המוח הרגשי נעצור תגובה פוגענית ומכשילה, ונבחור את התגובה המועילה ביותר בכל מצב.
מידת ההצלחה שלנו בחיים תלויה ביכולת שלנו לזהות מתי אנו מאבדים שליטה או עלולים לאבד שליטה, ולפעול בזמן אמת כדי להחזיר את השליטה למוח החושב שמווסת רגשות ותגובות. במילים אחרות – הצלחה בחיים תלויה ביכולת שלנו לדחות ספוקים – כולל הסיפוק הרגעי שאנו חווים מלחימה, בריחה והתאבנות – ולפעול בצורה פרו אקטיבית ופחות בצורה רי אקטיבית.
Barkley, Russell A. ADHD and the Nature of Self-control. Guilford Press, 1997
תפקודים ניהוליים מתחילים להתפתח בגיל שנתיים ומגיעים לשיא הצמיחה עד לגיל 30. קצב ההתפתחות תלוי בגורמים גנטיים/ביולוגיים וכן בגורמים סביבתיים – עד כמה ההורים מלמדים את ילדיהם כישורי שליטה עצמית – שמירה על רוטינות יציבות, משמעת עצמית, חשיבה אסטרטגית ויצירתית, חיזוק השגים והפיכת מכשולים וכישלונות להזדמנות ללמידה וצמיחה.
לפי מודל “מוח אית”ן, תפקודי הניהול כוללים “מטריה” רחבה של מיומנויות קוגניטיביות שמאפשרות ניהול עצמי אפקטיבי והן:
במודל מוח אית“ן, מוצגים שמונה תפקודים ניהוליים, שמחולקים לשתי קבוצות: תפקודים “קרים” ותפקודים “חמים.”
תפקודים “קרים” הינם כישורי תכנון וביצוע, שעוזרים לנו להיות יעילים ולפעול לפי התוכנית שקבענו להשגת מטרות שחשובות לנו. הם כוללים:
תכנון:
היכולת להציב מטרות, ולבנות תכנית פעולה להשגתם. תכנון כולל קביעת יעדים לטווח המידי והארוך, הערכת זמן מציאותית, חלוקת מטרות לשלבי ביצוע, פריסת השלבים על לו”ז, ויצירת רוטינות כדי למקסם את הזמן.
הפעלה:
היכולת להתחיל לבצע מטלות מתוך מוטיבציה ומשמעת עצמית. הפעלה משמעותה לקיחת יוזמה באופן פרו אקטיבי, שליטה בדחיינות, וכבסיס יצירת מוטיבציה כדי להתניע את עצמינו גם כאשר המטלה אינה מגרה אותנו במיוחד.
מיקוד במטרה:
היכולת להתמודד עם הסחות כדי להתמקד במשימות ולהתמיד לאורך זמן. מיקוד משמעותה שמירה על הפוקוס במהלך שיחות, מטלות, ורוטינות למרות הנטייה לוותר ולחזור לאזור הנוחות – משיכה לפעולות מוכרות אך לא מקדמות.
זיכרון עבודה:
היכולת לזכור מידע שחיוני לביצוע המשימות ולהגשמת המטרות. זה כולל את היכולת לזכור שמות, לחשב בעיות מתמטיות, לזכור מה שנאמר או מה שקראנו , לשלוף מידע מחוויות העבר כדי לקדם מטרות בהווה.
תפקודים “חמים” הינם כישורי ויסות רגשי והתנהגותי. הם עוזרים לנו להתמודד עם תסכולים שעולים ממצבים שמעוררים הצפה רגשית. הם כוללים:
וויסות רגשות :
היכולת להפעיל שליטה על המצב הרגשי, ולמתן את ההשפעה של המוח המגיב על הרגשות וההתנהגות שלנו. זה כולל את היכולת לשנות את הפרושים שיש לנו לגבי סיטואציות כדי להנמיך את החרדה, הכעס, המתח או עצב.
עיכוב תגובה:
היכולת לשלוט בדחפים ובתגובות אימפולסיביות. השליטה בתגובות משמעותה לבחור תגובות הולמות לאחר חשיבה על התוצאות, לגעת ב”כפתור העצור” של הגוף כדי להתאפס ולקבל החלטות שתואמות את המטרות לטווח הארוך ולא את הדחף לסיפוק מידי.
גמישות מחשבתית:
היכולת להתמודד עם שינויים, להיות פתוחים לזוויות ראייה שונות, ולזרום כאשר דברים אינם מסתדרים כפי שהיינו רוצים. גמישות מחשבתית מאפשרת לנו לערוך סיעור מוחות, דרך הצעת אופציות שונות ולפתרון בעיות – במקום להיתקע בדרך שאינה עובדת.
- מטה קוגניציה (בקרה עצמית):
חשיבה על חשיבה – היכולת לצפות בהתנהלות ובדפוס המחשבה שלנו, כדי להעריך את ההתנהלות שלנו במצב נתון, ולפעול בצורה שתוביל לתוצאה הרצויה.
כדי לבצע משימה בהצלחה מההתחלה ועד הסוף, נדרש סנכרון – שיתוף פעולה – בין שניים או יותר תפקודים בבת אחת. כדי להצליח במשימה, צריך לתכנן מראש איזה משימות אנו רוצים לבצע, מתי נבצע את המשימה, להתניע את עצמינו (הפעלה) בלי לדחות להתמקד עד הסוף, לשלוף ידע שחיוני ליצוע המשימה, לווסת רגשות ומוטיבציה, לעכב תגובות מתחרות כגון בריחה למסכים, להתגמש אם נתקענו ולחשוב על פתרונות כדי לצאת מתקיעות, ,ולערוך בקרה אובייקטיבית על כל התהליך בזמן אמת.
1 אתם מוזמנים לחפש אותו ביוטיוב: The Marshmallow Test
2 חכמים אבל חכמים אבל מפוזרים, פג דוסון וד”ר ריצ’רד גואייר, ראה אור בעברית בהוצאת אמציה