מה עושים כאשר מתאמנים מתקשים ליצור ולשמר מוטיבציה?
כמאמנת, אני מעודדת את הלקוחות לנסות שוב ושוב עד שמגיעים לתחושת מימוש, ומחזקת כל התנסות. אני נעזרת בשיטות מגוונות כמו דמיון ההתנהלות הרצויה, שימוש במנטרות, לקיחת פסקי זמן להטעין דופמין, ועוד דרכים ליצור קשר חיובי עם מטלות, שנדחו שנעצרו או שלא בוצעו בכלל.
לאחרונה נעזרתי ב “מסגור” מחדש של התפיסה המעכבת, ולהפתעתי זה עבד. במקום להגיד “אין לי כוח”, “לא בא ל ” “בשביל מה להתאמץ – ממלא אכשל”, אפשר להגיד: ” כדאי לי להמשיך כי..”. כדי להזכיר את הרווח העתידי, ו”עדיין לא הצלחתי ” כדי לעצור הלקאה עצמית כמו ” לא משנה מה אעשה, אני לא עומד בציפיות.”
מילות הקסם “כדאי לי” ו”עדיין לא”, משקפות “דפוס חשיבה מצמיחה” מול “דפוס חשיבה מקבעת” . מתאמנים רבים מגיעים לאימון עם דפוס חשיבה מקבעת, האמונה שיכולת, מזל, או חוויות העבר קובעים את סיכויי ההצלחה. הם אומרים:
- חבל להתחיל/להמשיך, זה ייקח יותר מדי זמן
- אין לי מספיק ידע, יכולת או כוחות
- אני לא מסוגל/ת להתגבר על החרדה/מצב רוח
והתוצאה היא הפעלת מנגנוני הגנה של התנגדות, בריחה ו/או תקיעות.
דפוס חשיבה מצמיחה – הינה האמונה כי הצלחה אינה תלויה במזל, בכישורים או באינטליגנציה, אלא ביכולת לראות חוסר הצלחה לא ככישלון – אלא כהזדמנות ללמידה ולצמיחה.
הפסיכולוגית ד”ר קרוליין דואק6 המציאה את המושגים Growth Mindset vs Fixed Mindset. היא חקרה גילתה שאנשים עם דפוס חשיבה מצמיחה, שמתעקשים להתגבר על חוסר הביטחון שלהם משיגים הרבה יותר ללא קשר לשום גורם אחר. כשאנשים עם חשיבה מצמיחה נתקלים בקושי, הם אומרים לעצמם:
- אצטרך זמן אבל בסוף אצליח לפתור את זה
- אתנסה ואלמד מהטעויות
- אמצא דרכים להתגבר ולא לוותר
הם מתניעים את עצמם וממשיכים, כשהם מגיעים למבוי סתום, הם בוחרים לפתור את מה שצריך כדי להמשיך. הם משתמשים במילים שמנטרלות את הדחף לוותר כשיוצאים מאזור הנוחות.
ככל שנעזרים בשפת צמיחה, מקדמים התנעה והתמדה – שני תפקודים ניהוליים שהם קריטיים לחושת הרווחה הנפשית. “עדיין לא” מנטרל האשמה ומקדם לגישת ניסוי וטעייה. “כדאי לי” מעודד חשיבה על תוצאה אופטימלית. להעמקה ותרגול בדפוסי החשיבה, תוכלו לקרוא בדפי 15-21ביומן ההעצמה שלי.
