האם ילדכם מתווכח על כל דבר קטן? מפרש מטלות כמשעממות, חברים  כ”לא אמיתיים”, או בני משפחה כ”מעצבנים”? האם כתוצאה מכך, הוא דוחה מטלות, לא מוכן להתפשר, ומאשים אחרים במקום להתמודד? האם הדיבור שלו רווי במשפטים כמו “בשביל מה להשקיע, ממלא אכשל”, “לא בא לי”, “ואתם תמיד נגדי”? אם כן, יש לו בעיה בוויסות רגשית.

האם אתם, ההורים, גם בעלי סף תסכול נמוך, פתיל קצר, עקשנות ודחיינות?

אם כן, אולי יש לכם DESR :  Deficient Emotional Self- Regulation, חסך בוויסות רגשית.

מהו וויסות רגשית? היכולת למתן מחשבות שליליות כדי למנוע הצפה רגשית שעלולה להזיק למיקוד ולתפקוד.   

כ 50% מבעלי הפרעת קשב, גם ילדים וגם מבוגרים, סובלים מDESR. פעמים רבות, הורים מבולבלים לגבי הדיאגנוזה של ילדיהם כי הם מצליחים בלימודים – אז אך זה יכול להיות הפרעת קשב? הבעיה שלהם “רגשית”. באותה מידה, גם מבוגרים – בעיקר נשים – מאובחנות עם דיכאון וחרדה ומקבלים טיפול תרופתי לעיצוב מצבי הרוח, בגלל שרוב התסמינים הינם בתחום של ויסות רגשית.

ויסות רגשית הינה אחד מתוך קובץ תפקודים ניהוליים של המוח שמאפשרים לנו להחליט במה להתמקד וממה להתעלם ע”מ להתנהל ביעילות. תפקודים ניהוליים כוללים את הכישורים הבאים:

  • תכנון מטרות
  • התנעה ואתחול משימות
  • מיקוד במטרה עד הסוף
  • זיכרון מידי
  • וויסות רגשית
  • אינהיביציה של תגובות אימפולסיביות
  • חשיבה גמישה
  • בקרה עצמית אובייקטיבית

כאשר הוויסות הרגשית תקינה,  אנו מצליחים לנטרל מחשבות שמעכבות את השגת יעדים, ולפתח מחשבות שמעודדות אותנו לפעול בהתאם לאינטרסים לטווח הארוך, ולא רק לפי הצורך בספוק מידי.

הפרעת קשב נוצרת מעיכוב בהתפתחות התפקודים ניהוליים. לא כל ילד (או מבוגר) עם קושי בוויסות רגשית הינו בעל הפרעת קשב, אך, ייתכן שהתסמין הבולט ביותר של הפרעת קשב הוא לקות בוויסות רגשית, שניתן לראות בתגובות “לחימה” ו”בריחה” ו”קיפאון”.   

איך נדע אם לכם אולילדכם  בעל ווסת רגשית תקינה? למטה שאלון קצר ובו רשימת התנהגויות המשקפות וויסות רגשית תקינה:

בעלי הפרעת קשב מתקשים במיוחד לשלוט בהתנהגותם עקב הנטייה לפרש מצבים בצורה שלילית. כתוצאה מכך, הם מוצפים רגשית, חשים רגשות באינטנסיביות, מגיבים בצורה מוגזמת להערות ובקשות, ומתוסכלים כל הזמן מחוסר יכולתם לבצע מטלות.

לפי ד”ר יוסף בידרמן, בין החוקרים הראשונים בתחום הפרעת קשב האם ילדכם:

 

  • שומר על גישה חיובית גם כאשר המטלה קשה, מורכבת ו”משעממת”.
  • שומר על קור רוח, גם כאשר הורים אינם מסכימים למה שהוא רוצה.
  • לוקח בקלות שינויים בתכנית.
  • מעכב תגובות אימפולסיביות.
  • מתאושש מהר מחוויות לא נעימות.
  • משתמש באסטרטגיה מבוססת פתרון בעיות כאשר הוא נתקע.

ניתן לחזק וויסות רגשית בשתי דרכים עיקריות:

  1. בניית רוטינות והצבת גבולות
  2. הקניית אסטרטגיות להגברת המודעות לדבור העצמי.

במפגשים עם הורים, אני מלמדת אותם כיצד לפתח את הוויסות הרגשית שלהם כדי שיוכלו להיות “מאמנים רגשיים” עבור של ילדיהם. הם לומדים את העקרונות של עיצוב התנהגות, וגם רוכשים טכניקות לפיתוח תפקודי ניהול עצמי של ילדיהם. 

הספר “מאמן המחשבות” הוא כלי עזר אימוני בדיוק למטרה זו: הקניית כלים לניהול  רגשי אפקטיבי. בליווי ההורה, הילד לומד לזהות את המחשבות שמכשילות אותו, ולאזן אותם עם חשיבה אסטרטגית גמישה ואופטימית.