לחיות עם אדם בעל הפרעת קשב הוא לא פשוט. התסמין העיקרי של של ההפרעה – היכולת להקשיב עד הסוף ולהביע עניין בנאמר – פוגע בתקשורת ויוצר חוסר אמון בבן או בת הזוג שמשדר “חוסר איכפתיות” בגלל שאינו מצליח לקשיב בצורה אמפתית.הקשבה אמפתית דורשת לא רק הקשבה למילים אלא גם הבנה והשתתפות ברגשות של הזולת. התלונה השכיחה ביותר של נשים ביחס לגברים היא ש,איננו מקשיב, גם אם משהו חשוב לי”. לגבי גברים אם הפרעת קשב, זה רק קצה הקרחון של עוד דפוסי התנהגות שמזיקות לזוגיות, כגון:
- קושי בעמידה בהתחייבויות – מבטיח לעשות דבריים, אך אינו עומד בהבטחות עקב שכחנות מוסחות וניהול זמן לקוי. הקושי הזה מפורש ע”י הבת זוג כחוסר אחריות, והפרוש הזה מוביל לתחושה שאי אפשר לבקש דברים כי הבן זוג מתעלם ממלא. התוצאה: העברת ביקורת, שמירת טינה וויכוחים והיבטי זעם.
- אימפולסיביות בקבלת החלטות, בהוצאות כספיות, בפילטת הערות. התנהגות אימפולסיבית נובעות מדחף לספוק מיידיי, וגורמת לסטרס כרוני
- קשיי התארגנות אצל הבן זוג עם הפרעת קשב מפריעים בכל המישורים – הן בסדר וארגון של חפצים אישיים , הן ברגישות לסדר בבית כולו, והן לגבי ניירית , וכל דבר שדורש התייחסות יסודית לפרטים
- התפרצויות רגשיות, תגובתיות יתר להערות, וסיטואציות שמעוררות תחושת הצפה או צורך בהתגוננות
על מנת לחיוות בשלום עם בן/בת זווג עם הפרעת קשב, כל פרטנר צריך לקבל קודם כל את העובדה שיש בעייה אובייקטיבית שנובעת ממצב מולד. חינוך לגבי התופעות של הפרעת קשב וכיצד הן משפיעות על ההתנהלות של האדם הוא חיוני לשני בני הזוג. חשוב שהבן/בת זוג עם ההפרעה ירכושת אסטרטגיות לשיפור מיומנויות תקשורת, ניהול זמן , שליטה רגשית, על מנת להיות פרנטר אמיתי שלוקח אחריות. כמו כן, הבן/ת זוג ללא הפרעת קשב צריך/כה ללמוד להגיב בצורה אפקטיבית לתסכולים , בלי שיפוטיות, ביקורת והשפלה.
אימון זוגי לזוגות עם הפרעת קשב מקנה לבני זוג כלים לניהול אינטראקציות בצורה בונה ולא הרסנית, ועשוי להוריד מתחים ולשפר את תחושת הרווחה הנפשית של שני בני הזוג.
