הרפואה התקדמה מאד בטיפול תרופתי להפרעת קשב, אך עדיין אין בדיקה אחת שיכולה לאבחן הפרעת קשב באופן מכריע וללא התיייחסות למידע נוסף.
רופאים מאבחנים הפרעת קשב בד”כ באמצעות ראיון דיאגנוסטי התפתחותי ושימוש בשאלונים נורמטיביים, כגון שאלוני קונורס. אנשי מקצוע אחרים משלבים מידע מכמה מקורות:
- מבחן ממוחשב: הבודק מטלות קשב מתמשך כמו TOVA ,MOXO וBRC
- אבחון דידקטי: כישורי למידה כגון תפקודי קריאה, כתיבה, חשבון, עיבוד שמיעתי, חזותי
- אבחון פסיכולוגי: מבחני משכל, אבחון להערכה רגשית, שאלונים
- מבחנים נוירו-פסיכולוגיים: אבחון תפקודי קשב ספציפיים
כל תהליך אבחוני כולל איסוף מידע על הרקע ההתנהגותי ורגשי, וסריקת התנהגויות ספציפיות המתארות את התסמינים העיקריים של ההפרעה לפי ספר הפסיכיאטריה DSM-IV.
מהם הקריטריונים לאבחון?
ישנם 3 טיפוסים של הפרעת קשב אפשריים:
- Attention Deficit Disorder- הטיפוס הלא קשוב בעיקרו, ללא היפראקטיביות
- Attention Deficit Hyperactivity Disorderהטיפוס ההיפראקטיבי בעיקרו
- הפרעת קשב עם שלוב של חסכים בקשב והיפראקטיביות/אימפולסיביות
האבחנה של הפרעת קשב מחייבת שישה או יותר מהתסמינים הבאים בקבוצה הראשונה (ADD) או השנייה ((ADHD, או שניהם ((ADHD ברמה שאינה תואמת את הגיל.
ליקויי קשב
- אינו שם לב לפרטים
- מתקשה בהקשבה בזמן פעילות
- אינו מקשיב כאשר פונים איליו ישירות
- פועל שלא לפי ההנחיות
- מתקשה בארגון מטלות
- משתמט מפעילויות ומטלות שדורשות מאמצי חשיבה מתמשכים.
- מאבד חפצים הנחוצים לפעילות
- דעתו מוסחת בקלות ע”י גירוי חיצוני
- שוכח בפעילות יומיומית
היפראקטיביות/אימפולסיביות
- בעל פתיל קצר: מתעצבן או כועס בקלות
- מתרוצץ במצבים שאינם מתאימים לכך
- קם מהכיסא בשעה שעליו לשבת
- מתקשה לשחק בשקט
- פועל כמי ש”מופעל ע”י מנוע”
- מפריז בדיבורים
- פולט תשובות לפני שהשאלות הושלמו במלואם
- מתקשה לעכב תגובות
- מפריע או מציק לאחרים
כדי לקבל דיאגנוזה של הפרעת קשב אצל ילדים:
- הילד חייב להפגין התנהגויות של אי קשב ו/או אימפולסיביות לפחות מגיל 12
- ההתנהגויות חייבות להיות חמורות יותר מאשר לילדים אחרים באותו גיל
- ההתנהגויות קיימות במשך חצי שנה לפחות ומפריעות לתפקודו של הילד לפחות בשני תחומים, כמו: בית, בית ספר, צהרון או עם חברים
האבחנה של בנים היא בדרך כלל פי 3 מאצל בנות מאחר ובנים בדרך כלל יותר היפראקטיביים אימופולסיביים, הם משדרים קשיים ביכולת לתפקד בלימודים ועם חברים. עם זאת, פעמים רבות בנות עם הפרעת קשב , שהם בד”כ לא היפראקטיביות, “נופלות בין הכיסאות” ומאובחנות יותר כבעלות מצבי רוח או חרדה – והאבחנה של הפרעת קשב מתפספסת.
חשוב מאד לפנות לגורם שהינו מומחה לאבחון הפרעת קשב, על מנת לקבל את הדיאגנוזה המדויקת ביותר. לאחר אבחנה ברורה, אפשר לטפל בשילוב של כלים, תרופתיים וטיפוליים.
