מהו אימון תפקודיים ניהוליים

הפסיכולוג וולטר מישל ערך ניסוי בסוף שנות ה-60 שהתפרסם אחר כך בשם “מבחן המרשמלו“. בניסוי, החוקרים שמו  מרשמלו אחת על צלחת מול ילדים בני 4-6, ואמרו לכל ילד שהם יכולים לאכול את המרשמלו מיד – אבל אם יחכו רבע שעה בלי לאכול אותו, יוכלו לקבל עוד אחד. כשליש מהילדים בחרו להתאפק. הם הצליחו להמציא עיסוקים שונים כדי להעביר את הזמן ולעמוד בפיתוי.

אבל המחקר לא הסתיים כאן: במשך 12 שנים המשיך מישל לעקוב אחר קבוצת הילדים שהשתתפו בניסוי, ומצא שהילדים שהצליחו לחכות ולהתאפק – הצליחו בכל תחומי החיים יותר מחבריהם האחרים לניסוי. הם היו חברותיים יותר, בעלי ביטחון עצמי רב יותר והצליחו להשיג ציונים גבוהים יותר בסיום התיכון בהשוואה לילדים שלא חיכו.

המחקר הוכיח כי הילדים שהצליחו להמתין היו בעלי תפקודים ניהוליים מפותחים יותר כבר בילדותם; הם קבעו לעצמם מטרה, הפעילו חשיבה גמישה כדי לעמוד במטרה והצליחו לדחות את הסיפוק המיידי. אותם כישורים סייעו להם במהלך החיים להמשיך להתגבר נעל המשיכה לסיפוק מיידי עבור השגת מטרות ארוכי טווח.

התפקודים הניהוליים שנחוצות להתנעה, התמקדות והשלמת משימות מצויים באזור הקדמי של המוח ומתפתחים בהדרגה עד לגילאי העשרים, וכוללים:

  • תכנון מטרות
  • לקיחת יוזמה והפעלה עצמית (גם כשאין חשק)
  • הדיפת הסחות דעת
  • וויסות רגשות
  • שליטה בתגובות אימפולסיביות
  • גמישות מחשבתית
  • זכירת מידע שחיוני למשימות
  • הערכה אובייקטיבית כלפי ההתנהלות שלנו

 

ב “עידן הקשב” בו אנו חיים היום, ישנו עומס על המוח הקדמי. אנו נדרשים לחלק את הקשב בין מטלות רבות. בו זמנית אנו מוסחים ע”י צפייה מרובה במסכים שמגבירה את תחושת הסיפוק המיידי, מתחרה עם המיקוד במטרה, ופוגעת בתפקודי ניהול עצמי. נדרשת גישה פסיכו חינוכית שמקנה כלים לחיזוק מיומנויות נוירו פסיכולוגיות. ונותן מענה לתפקודים ניהוליים חלשים. לכן פיתחתי מודל אימון בשם “מוח איתן” – אימון תפקודים ניהוליים.  

הספרמאמן המחשבות” שמבוסס על עקרונות ,CBT הוא מדריך אימון לנוער שמחזק תפקודים ניהוליים של בקרה עצמית, וויסות רגשי ושליטה בתגובות אימפולסיביות.

הספר מקנה כלים להתמודדות עם 9  הסוגים של ANTS – Automatic Negative Thoughts, שמוצגים כנמלים.

זו לא הפרעת קשב – זו הפרעת מוטובציה!

הפרעת קשב איננה הפרעה של קשב במהותה אלה היא נוצרת מתוך הפרעה של יתר קשב. הפרעה זו מתחרשת כאשר אנו שמים לב ליותר מידי דברים בו זמנית ומכך אנו מוסחים ע,י דברים שאינם רלוונטיים, ולא שמים לב למשימות שבאופן טבעי אמורות למשוך את עניינינו כי הן חשובות ליצירת רווחה הנפשית.

ההגדרה המדויקת יותר להפרעת הקשב היא הפרעת מוטיבציה. קיים קושי בהתארגנות לביצוע מטלות בגלל חסכים בתפקודים הניהוליים, שהם הכישורים המאפשרים לנו להתמודד עם אתגרים ולתפקד בהצלחה: תכנון, התנעה, מיקוד, וויסות רגשית, זיכרון, גמישות, שליטה באימפולסיביות, ובקרה עצמית.

הבעיה האוניברסאלית של אנשים עם הפרעת קשב עקב היא דחיינות. מקור הדחיינות הינו קושי בכישור הניהולי של התנעה עצמית – Self Initiation .

מה יכול לחזק את המוטיבציה להתחיל משימה שלא “בא” לנו?

  1. הבנת 3 עקרונות שעומדים בבסיס יצירת מוטיבציה להתנעה
    • הגדרת חשיבות המשימה – “זה חשוב לעשות בגלל ש..”.
    • הרצון לספק גורמים חיצוניים הורים, בוס, מורים בעשיית.
    • השגת שכר קונקרטי עבור ביצוע המטלה ותוצאות שליליות בעקבות אי ביצוע המטלה.
  2. שימוש בתשאול עצמי או במאמן ליצירת מוטיבציה המבוססת על 3 העקרונות:
    • זיהוי חשיבות המשימה מבחינה ערכית: מהם התכונות והערכים שעשויים להפוך את המטלה לבעלת משמעות אישית?
    • יצירת מודעות לאפקט על מערכות יחסים: כיצד ביצוע המטלה יקדם ויחזק קשרים בין אישיים?
    • הגדרת רווח והפסד של התנעה עכשיו: מהו הרווח המיידי של ביצוע ללא דחייה? מהו ההפסד הנגרר בעקבות אי העשייה?
  3. אסטרטגיות למיתון התנגדות פנימית
    • לחלק את המשימות היומיומיות שלנו ל”צעדי תינוקת” ולתכנן אותם באופן מציאותי ואף להכפיל את הזמן שניתן למשימה מכיוון שיש נטייה להעריך את הזמנים באופן שגוי ולהקציב זמן מועט מידי לביצוע.
    • לדמיין כמו סרט את ביצוע צעדים של התנעה, מיקוד והשלמת המטרה.
    • לזהות את הדיבור העצמי המתנגד, המחשבות הספציפיות המעכבות שהמוח משדר לנו לפני שאנו מתחילים. כאשר אנו מכירים שקיים “ערוץ דחיינות” במוח, נוכל להשאיר אותו כמוסיקת רקע, וכאשר אנו שומעים אותו, לחייך ולהיזכר במטרה. הספר “מאמן המחשבות” הוא כלי שמיועד מיועד לאימון תפקודים ניהוליים לנוער, אך גם מבוגרים יכולים להפיק תועלת מהתרגילים לוויסות המוטיבציה שמוצגים בספר: https://lisagrossman.com/shop
    • להיעזר בטיימר: להפעיל טיימר ל5-10 דק’, לעבוד בדיוק לפי הזמן שנקבע ולעצור. אם רוצים להמשיך – ממשיכים, אבל העיקר שהתחלת.
    • לערוך בקרה עצמית – בסיום היום לרשום לעצמנו מעין רפלקציה בה אנו מציינים לעצמנו מה הצלחנו יותר ומה פחות. בכך נדע להפיק את הלקחים ליום למחרת ונוכל לדעת מה לשנות זאת כדי לבצע גם את מה שלא הצלחנו קודם לכן.