הפסיכולוג וולטר מישל ערך ניסוי בסוף שנות ה-60 שהתפרסם אחר כך בשם “מבחן המרשמלו“. בניסוי, החוקרים שמו מרשמלו אחת על צלחת מול ילדים בני 4-6, ואמרו לכל ילד שהם יכולים לאכול את המרשמלו מיד – אבל אם יחכו רבע שעה בלי לאכול אותו, יוכלו לקבל עוד אחד. כשליש מהילדים בחרו להתאפק. הם הצליחו להמציא עיסוקים שונים כדי להעביר את הזמן ולעמוד בפיתוי.
אבל המחקר לא הסתיים כאן: במשך 12 שנים המשיך מישל לעקוב אחר קבוצת הילדים שהשתתפו בניסוי, ומצא שהילדים שהצליחו לחכות ולהתאפק – הצליחו בכל תחומי החיים יותר מחבריהם האחרים לניסוי. הם היו חברותיים יותר, בעלי ביטחון עצמי רב יותר והצליחו להשיג ציונים גבוהים יותר בסיום התיכון בהשוואה לילדים שלא חיכו.
המחקר הוכיח כי הילדים שהצליחו להמתין היו בעלי תפקודים ניהוליים מפותחים יותר כבר בילדותם; הם קבעו לעצמם מטרה, הפעילו חשיבה גמישה כדי לעמוד במטרה והצליחו לדחות את הסיפוק המיידי. אותם כישורים סייעו להם במהלך החיים להמשיך להתגבר נעל המשיכה לסיפוק מיידי עבור השגת מטרות ארוכי טווח.
התפקודים הניהוליים שנחוצות להתנעה, התמקדות והשלמת משימות מצויים באזור הקדמי של המוח ומתפתחים בהדרגה עד לגילאי העשרים, וכוללים:
ב “עידן הקשב” בו אנו חיים היום, ישנו עומס על המוח הקדמי. אנו נדרשים לחלק את הקשב בין מטלות רבות. בו זמנית אנו מוסחים ע”י צפייה מרובה במסכים שמגבירה את תחושת הסיפוק המיידי, מתחרה עם המיקוד במטרה, ופוגעת בתפקודי ניהול עצמי. נדרשת גישה פסיכו חינוכית שמקנה כלים לחיזוק מיומנויות נוירו פסיכולוגיות. ונותן מענה לתפקודים ניהוליים חלשים. לכן פיתחתי מודל אימון בשם “מוח איתן” – אימון תפקודים ניהוליים.
הספר “מאמן המחשבות” שמבוסס על עקרונות ,CBT הוא מדריך אימון לנוער שמחזק תפקודים ניהוליים של בקרה עצמית, וויסות רגשי ושליטה בתגובות אימפולסיביות.
הספר מקנה כלים להתמודדות עם 9 הסוגים של ANTS – Automatic Negative Thoughts, שמוצגים כנמלים.
זו לא הפרעת קשב – זו הפרעת מוטובציה!
הפרעת קשב איננה הפרעה של קשב במהותה אלה היא נוצרת מתוך הפרעה של יתר קשב. הפרעה זו מתחרשת כאשר אנו שמים לב ליותר מידי דברים בו זמנית ומכך אנו מוסחים ע,י דברים שאינם רלוונטיים, ולא שמים לב למשימות שבאופן טבעי אמורות למשוך את עניינינו כי הן חשובות ליצירת רווחה הנפשית.
ההגדרה המדויקת יותר להפרעת הקשב היא הפרעת מוטיבציה. קיים קושי בהתארגנות לביצוע מטלות בגלל חסכים בתפקודים הניהוליים, שהם הכישורים המאפשרים לנו להתמודד עם אתגרים ולתפקד בהצלחה: תכנון, התנעה, מיקוד, וויסות רגשית, זיכרון, גמישות, שליטה באימפולסיביות, ובקרה עצמית.
הבעיה האוניברסאלית של אנשים עם הפרעת קשב עקב היא דחיינות. מקור הדחיינות הינו קושי בכישור הניהולי של התנעה עצמית – Self Initiation .
מה יכול לחזק את המוטיבציה להתחיל משימה שלא “בא” לנו?