אימונים

פנו אלי ואשמח לחזור בהקדם
שם (חובה)
טלפון (חובה)


המרכז לאימון התנהגותי מציע מסלולים יעודים בהתאמה לקהלי היעד השונים

  1. ניהול זמן ומשימות

    בעלי הפרעת קשב, לאור הנטייה לאימפולסיביות ופגיעה ישירה באזורי המוח הקשורים לתחושת הזמן locus cereleus מתקשים לווסת את התפקודים הניהוליים. תפקודים ניהוליים הינם הפעולות המוחיות שמאפשרות לאנשים לנהל הסחות, להתמיד במטרות, ולהגיע לדדליין.

    הם לא מצליחים ללכת עם שעון, להגיע למקומות בזמן, ללכת לישון או לקום בשעה קבועה, או להתחייב למטלות שאינם באזור הנוחות כי אינם בוטחים ביכולת שלהם להתחיל ולסיים משימה בזמן.

    להלן כמה “מבזבזי אנרגיה” של בעלי הפרעת קשב (וכמובן של כולנו):

    • איבוד חפצים כי לא מקפידים לשים במקום קבוע
    • הקשבה לשדונים – “לא אצליח, זה יכול לחכות, אני לא מספיק טוב” הגורמים לדחיינות, פרפקציוניזם וחרדת ביצוע.
    • התמכרות למגרים חיצוניים: מסכים, טלפון, קניות, ספורט מוגזם
    • התמכרויות: -עישון, סמים, אלכוהול,אוכל
    • חוסר אסרטיביות – נכנעים לדרישות חברתיות
    • שמירת כעסים וטינה, רגשות שמסיחות ממיקוד בדברים החשובים

    אחת הבעיות השכיחות ביותר של אנשים שמגיעים לאימון הינה דחיינות כרונית.

    אנשים בעלי הפרעת קשב סובלים מהתופעה הזאת באופן קיצוני – אך לכולנו ישנה נטייה לדחות דברים שאיננו אוהבים לעשות, ושגורמות לתגובת חרדה: לברוח מהמקור של כאב. הם בעלי צורך בסיפוק מיידי, ומתקשים בהעברת הקשב למשהו שמתכתחילה גורם לתחושת כישלון, אי נוחות, שיעמום, וכו’. מה דוחים? החזרת טלפונים, תשלום מיסים, טיפול ברכב, בניירת, ארגון המחשב, כתיבת דו”ח.

    סיבות לדחיינות:

    1. נטייה לשים יותר מידי דברים בto do list.
    2. חוסר יכולת לסיים מטלות ולכן נאגרת רשימה של דברים חשובים ודחופים.
    3. פחד מלהתחיל עקב פרפקציוניזם.
    4. נטייה לחוסר ארגון זמן באופן מציאותי.
    5. רמת מוסחות גבוהה.

    הדרך הטובה ביותר לשפר את זה הינה לעבוד לתקופה של 2-4 חדשים עם מאמן, או לקבוע יעדים ולאמן את עצמך עם מטרה אחת מהרשימה כל שבוע או שבועיים.

  2. שיפור תקשורת

    להלן כמה תקלות תקשורת הנובעות מהפרעת קשב והצעות לפתרונם

    • לפתוח את הפה ולהכניס את הרגל. קיימת נטייה לבטא כל מחשבה רגש ותגובה.
      פיתרון: עצור, חשוב אם להגיד את זה יתרום למערכת היחסים. יש להעלות את המודעות להשפעת הערות אימפולסיביות על מערכת היחסים.
    • להחליף נושא טרם סיום הנושא הראשון.
      פיתרון: אם אתה חושב על נושא אחר בזמן שאתה מדבר, תגיד שאתה מחליף את הנושא לרגע, תגיד את ההערה, ואז תחזור לנושא הראשוני.
    • להאשים או להתגונן בפני ביקורת אמיתית או מדומה. אנשי ADD עסוקים כל כך בהתגוננות ובהאשמות עד שהם לא מאפשרים לאחרים להגיע לנקודה שלהם.
      פיתרון: אם אתה אומר: “זה לא אשמתי”, או “לך יש גם בעיה”, קח פסק זמן.
      שים מים קרים על הפנים או טייל על מנת לווסת את המצב רוח.
    • לשפוך את הכול. יש דחף להגיד את הכול כדי לא לשכוח את מה שרוצים להגיד.
      מדברים נון-סטופ גם אם הזולת לא רוצה להקשיב יותר.
      פיתרון: ספר לאנשים שמכירים אותך שאת רוצה “לנקות שולחן”. בקשי מהם להיות סובלניים ולסמן עם תנועת ידיים “להגיע לשורה התחתונה”. חשוב להעלות את המודעות לנטייה להעריך בדברים בלי לקחת פאוזה.
    • השמעת כועס או אנטגוניזם (טון עצבני, יחס מתנגד). עקב הצורך לגרייה, בעלי הפרעת קשב נוטים לחפש ויכוחים ומריבות כאשר משעמם להם. דרמה הופכת לדרך חיים וחוסמת תקשורת אמיתית ופיתרון קונפליקטים.
      פיתרון: אם את “מלכת הדרמה”, נסי לגלות איזה פירושים או תפיסות אחראיים לאנטגוניזם.
      גלי מה השדון מאחורי ה”ביצ’יות” ואלפי אותו עם חשיבה גמישה וחיובית.
    • הסתגרות כאשר בעלי ADD טובעים ברגשות, יש רצון לצרוח, לבכות או להסתגר “אני לא יכול לחשוב
      ואני לא יכול להסביר איך אני מרגיש”.
      פיתרון: אל תיתן למחשבות ולרגשות להטביע אותך. ניתן לרשום בפנקס את הרגשות והדאגות ביום יום או בזמן מצוקה.
      אם מישהו מעצבן אותך אתה מוזמן לכתוב מכתב או פתק במקום לאבד שליטה, לטבוע או להסתגר לגמרי.
    • הקשבה לעצמך: קשה להקשיב לזולת כאשר יש רעש במוח, במיוחד כאשר יש תחושת לחץ או חרדה,
      שומעים רק מילים בודדות וקשה לפתח אינטימיות.
      פיתרון: כשאתה תופס את עצמך באיבוד הקשבה, בקש מהזולת שיחזור על דבריו, בלי להתבייש.
      כשאתה מודע שאתה בהקשבה לעצמך ולא לזולת , הזכר לעצמך שדבריו של הזולת חשובים ועליך לשקף הקשבה
      עם שאלות, מבט ומתן תמיכה.

    אימון אישי עובד על הדגמת כישורי תקשורת שיובילו לשליטה במה שנאמר ונעשה, וליצירת קשרי אינטימיות מוצלחים. המאמן מלווה בתהליך:

    • יצירת מודעות לקוד החברתי
    • תרגול הכישורים עם המאמן
    • תרגול הכישורים בתחומים המתאימים
  3. ויסות מצבי רוח

    חסך בתפקודים קוגניטיביים ניהוליים, ובעיקר ביכולת לעסוק בתכנון התנהגות ופתרון בעיות, הוא הגורם העיקרי לבעיות של ניהול עצמי של מבוגרים וילדים עם הפרעת קשב. המטרה של התערבויות קוגניטיביות והתנהגותיות הינה לשפר את החסכים הקוגניטיביים על ידי חינוך, בגישה חינוכית הכוללת פתרון בעיות, דיבר עצמי, גישה אסטרטגית לחיים, למידה של דיבור עצמי חיובי,
    תרגול וחיזוק עצמי.

    באופן פורמאלי מאמנים נמנעים מ,עבודה רגשית”. אך היעדים הכי חשובים הינם יעדים הבנויים על רגשות חיוביים שאנו רוצים להעצים אצל המתאמנים. היעדים הרגשיים כוללים רוגע, רווחה, אושר,הצלחה – דברים מופשטים פנימיים שהולכים עם השגת היעד.

    רגשות משתקפים בהתנהגות מסוימת. לדוגמה, האשמה ע”י הענשה עצמית- האדם לא מרשה לעצמו ליהנות מפני שמאמין כי הוא אשם. כעס המתבטא בהתפרצויות זעם. להלן רשימה של התנהגויות הנובעות מרגשות שליליות:

    1. התפרצויות זעם, מריבות
    2. האשמה עצמית, לדוגמה- לשפוט את עצמי במהלך היום.
    3. חבלה עצמית, לדוגמה- לעשות דברים שלא רוצים לעשות “לקחת יותר מידי על הגב”
    4. אימפולסיביות, לדוגמה- להגיב ללא חשיבה או תכנון.
    5. חוסר סבלנות, לדוגמה- קושי בדחיית סיפוקים המוביל לover doing, קניות יתר, בזבוז זמן, צורך בסיפוק מיידי וכו’.

    מכיוון שרגשות מנווטים את ה”state of mind” ואת ההתנהגות, חשוב ללמוד כיצד לשחרר את המכשולים בהגשמת מטרות, ולבנות תוכנית מנטאלית חילופית בתת המודע. דיבור אינו תמיד מספיק. גם הביצוע של מטרות ללא הכנת ה state of mind . אצל אנשים בעלי קשיי קשב, הסובלים מבוקרת נונסטופ לגבי יכולותיהם, המשפיעה על מצב הרוח ועל המוטבציה, שימוש בטכניקות מגוונות כמו דימיון מודרך הרפייה ותיפוף אנרגטי הינו קריטי להתקדמות בתהליך השינוי ממקום של הקרבן למקום של אדם פרו-אקטיבי. באימון ניתן ללמד אנשים כיצד לזהות מחשבות מחבלות ברמה קוגניטיבית, ולנטרל אותם בלי להימשך להשפעתם הרגשית וההתנהגותית.

    הטכניקות הטיפוליות באימון רגשות כוללות:

    • מעקב אחר מחשבות, רגשות ו/או התנהגויות.
    • תהליך פסיכו-חינוכי לגבי הקשר בין מחשבות, רגשות והתנהגויות.
    • תרגול חשיבה חיובית בשילוב עיצוב התנהגות, חיזוק עצמי בשילוב חיזוק החיצוני.
  4. איזון בין עבודה וחיים אישיים

    בעלי הפרעת קשב סובלים ממגוון בעיות בריאות לאור קשיי הקשב, המשפיעים הן על יכולת המיקוד והשליטה העצמית: הפרעות שינה, אכילה, התמכרויות למסכים, סמים קלים ואלכוהול, וסטרס כרוני. הטיפול הטוב ביותר להפרעת קשב, הינו אימון אישי ייחודי לבעלי הפרעת קשב, בשילוב טיפול תרופתי בהתאם למקרה (רייטי והלוול, “מריטת עצבים”, 1995). מכיוון שהפרעת הקשב נובעת מחוסר איזון בתפקוד כימיקלים האחראיים למערכת הקשב, (רייטי, “הניצוץ”, 2009), מאמני ADD/ADHD מתמקדים בשינוי הרגלי חיים העשויים לשפר את הצמיחה של מערכות הקשב והגברת הכימיקלים שתורמים לתחושת מוטיבציה ו”היי”– בדרכים טבעיות. מכיוון שבעלי הפרעת קשב – יותר מאחרים – מתקשים לחלק את ההשקעה שלהם בכמה תחומים בו זמנית, אינם שמים גבולות על זמנם, מוותרים על הטיפוח הרגלי בריאות.

  5. הורות פרואקטיבית

    אולי את/ה הורה במשפחה חד הורית או הורה לילד או ילדים בעל לקוי למידה או צרכים מיוחדים, או אולי אתה פשוט הורה במשפחה בלי בעיות מיוחדות. אולי יש לך הרגשה של עייפות וחוסר אונים. לא משנה מה המצב- חשוב להבין שאין משפחה מושלמת ושלכל משפחה יש “ריקוד”. בדרך כלל ילדים מגרים תגובות מוכרות אצל הורים, או ההפך, והאינטראקציות חוזרות על עצמם למרות החוסר יעילות וחוסר נעימות עבור כל בני המשפחה.

    במהלך ה 15 שנים האחרונות נפגשתי עם הורים רבים שהגיעו אלי בגלל בעיות בניהול המשפחה. באמצעות הכלים של אימון אישי, גילינו ביחד מה מחבל ביכולת שלהם לקבוע יעדים ולעמוד בהם באופן עקבי, עד להגעת אפקטיביות וספוק מהשינוי בסביבת המשפחה כולה.

    ההורים למדו להיות יותר פרו אקטיביים. במקום להרגיש חסרי אונים, הרגישו מועצמים.

    הם למדו איך לתקשר בצורה אפקטיבית, איך לקבוע כללי התנהלות לעצמם ולילדים, והצליחו להתמודד עם בעיות ילדיהם לפי הצמדה לעקרונות מנחים ולא לפי כיבוי שריפות.

    כאשר ישנו ילד או ילדים עם הפרעות למידה וקשב, קשיי הניהול הינם עוד יותר מאתגרים. לאחר ניסיונות מתסכלים חוזרים ונשנים לאורך שנים, ההורים כל אינטראקציה איתו עלולה להפוך לוויכוח. הורים רבים מוותרים עקב הקושי הרב בשכנוע הילדים בדרכי נועם ודרך ההגיון. ה,עוד מעט” של הילד שנדבק למחשב הופך ל”אף פעם” ובנקודה זו ההורה צריך להחי: לוותר או להמשיך בוויכוח עד שהצנריו של: בקשה-התנגדות-צעקה-איום חוזרת על עצמה, והילד לומד שהוא יכול לדחות את ביצוע של כל מטלה לפחות כמה דקות, וכל בקשה פתוחה לדיון ודחייה.

    הורה שמתפקד באופן פרו-אקטיבי, מתכנן מראש כיצד הוא רוצה לנהל את עצמו בסיטואציות שניתן לצפות מראש ומשאיר מקום לגמישות כאשר דברים לא מתנהלים לפי התוכנית. ההורה קובע לאילה דברים יש לשים לב, ממה יש להתעלם ומשמר אנרגיות עבור מה שבאמת חשוב מבחינתו. עליו לשלוט ברגשותיו ולא להיות נשלט על ידיהם, לדחות את הספוק שהוא מקבל מצעקות איומים או וותורים, ולעצב גבוולות ברורים באופן בטוח ורגוע.

    לפי סטיבן קובי, בספרו: 7 הרגלים של הורים אפקטיביים”, ניהול המשפחה ע”י הורים דומה לנסיעה במטוס: לפני הטיסה הטייס יודע לאן הוא רוצה להגיע וכיצד הוא יגיע. במהלך הטיסה יש רוח, גשם והפרעות אחרות שמסיטים את המטוס מהמסלול. לפעמים הסטייה מהמסלול היא ענקית אך לבסוף המטוס מצליח. כיצד זה קורה? הטייסים מקבלים אינפורמציה מהמחשבים ומהמצפן ומכוונים את המטוס בהתאם לכך ולפי הצורך.

    המפתח להורות פרו אקטיבית הינו לדעת מה היעד של ההורות, לזהות מתי סוטים מהיעד ולחזור ליעד באמצעות ניהול עצמי: היכולת לפעול לפי רצון עצמאי ולא לפי הנסיבות, ולא להיגרר לתגובה שתסיט מהמטרה עוד יותר.

    הטיסה של מטוס הינה מטאפורה לחיי משפחה, זה לא משנה כמה המשפחה סוטה מהמסלול, כל עוד יש מכשירי נווט המשפחה תגיע ליעד. על ההורים להחליט מה הם רוצים ללמד, ולפעול לפי זה.