אסטרטגיות אימון עצמי לסטודנטים

פנו אלי ואשמח לחזור בהקדם
שם (חובה)
טלפון (חובה)


אימון סטודנטים הינו תהליך טיפולי קצר טווח שמטרתו שיפור התפקוד הלימודי של הסטודנט

סטודנט בעל קשיים בניהול עצמי יכול להיעזר בשאלות לאימון עצמי, בטכניקות לניהול זמן ובטכניקות חשיבה חיובית כדי לשמור על המוטיבציה ולהתמקד במטרותיו

יוגב, סטודנט שנה ראשונה באוניברסיטה, קיבל אתמול את ציוני הסמסטר הראשון. במפתיע, הבחור שהיה החכם ביותר בתיכון, נכשל בלימודים.
הסיבה היא קשיי התארגנות הנובעים מה-ADD שלו.

יוגב פיתח אסטרטגיה של למידה בלילות, כי זה היה הזמן היחיד בו הרגיש ערני. לאחר תקופה קצרה התפתחו אצלו עייפות כרונית, חרדת מבחנים וטעויות בקריאת המבחנים. הוא החל להבין שהציפיות באוניברסיטה שונות מן הציפיות בתיכון. בתיכון קיבל מן המורים תזכורות לגבי תאריכי מבחנים ועבודות, והוריו עזרו בהתארגנות בשגרה היומיומית. כאשר הוא עבר לגור מחוץ לבית, התחיל לחוות קושי רב בהרגלי הלמידה: קושי במעקב אחר המערכת, בהכנת שיעורים ובלמידה למבחנים באופן מסודר
ולא רק בשנייה האחרונה.

הסיפור של יוגב דומה לסיפוריהם של סטודנטים יצירתיים ואינטליגנטים בעלי ADD. הלקח של הסיפור: הצלחה בלימודים גבוהים בקרב סטודנטים עם הפרעת קשב זה כמו לערבב מים ושמן – הם לא מתערבבים.

סטודנטים צריכים לפתח את היכולת לעמוד בדרישות אקדמיות ובו זמנית לנהל חיים אישיים וחברתיים. הם צריכים רוטינות אוטומטיות להתעוררות, לאכילה, ללמידה ולסידורים. הם זקוקים לאסטרטגיות לקביעת יעדים ברורים ומציאותיים, ארגון סדרי עדיפויות, זיהוי מכשולים, ופיתוח תוכניות להתמודדות עם מכשולים. לבסוף, הם זקוקים לשיטות תזכורת ומעקב עצמי כדי לסיים פרוייקטים.

לדברי סטודנט אחד: “אני רושם את התוכניות שלי, ויודע את כל הטכניקות לניהול זמן. אני זקוק לעזרה לבצע את הדברים שאני מתכנן לעשות“. מסיבה זו סטודנטים רבים פונים למאמן אישי כדי שיעזור להם להתנהל בצורה יעילה. אם אין מאמן בסביבה, הסטודנט יכול לאמן את עצמו בעזרת שימוש באסטרטגיות מיוחדות המעודדות מיקוד במטרה.

אציג כאן שלוש אסטרטגיות מומלצות לשימוש יומיומי: שאלות לאימון עצמי, טכניקות לניהול זמן וטכניקות חשיבה חיובית.

1. שאלות לאימון עצמי
סטודנטים יכולים להיעזר ב-4 קטגוריות של שאלות שיעזרו להם להתמקד במטרה, לעבוד ברצף, לעכב תגובות בלתי יעילות ולהעריך את התוצאות. הקטגוריות הן:

א. שאלות תכנון לטווח קצר:

  • מהן מטרותיי הספציפיות לשבוע זה/ליום הזה?
  • כיצד אני יכול לתכנן ולרשום את המטרות?
  • מהם השלבים להשגת המטרות?

ב. שאלות להתמקדות במטרה:

  • כמה זמן יקח לי לעשות כל שלב בתכנית?
  • האם התכנית מציאותית?
  • אם לא – אילו אפשרויות נוספות קיימות?
  • כיצד אוכל לזכור את תכניתי?
  • מי או מה יכול לעזור לי להתחיל בזמן?

ג. שאלות לקביעת סדרי עדיפויות:

  • אילו משימות אני חייב לעשות היום ומחר?
  • מהו תאריך היעד לכל שלב בתכנית?
  • אילו חיזוקים יכולים לעודד אותי להיות ממוקד?
  • מה יהיו התוצאות השליליות של חוסר ביצוע?
  • כיצד אזכור שלהיות ממושמע חשוב יותר מסיפוק מיידי?

ד. שאלות לבקרה עצמית אובייקטיבית:

  • מהו ה”שדון” שלי – מה מפריע להשגת היעדים?
  • אילו מחשבות שליליות משכנעות אותי לדחות משימות?
  • אילו הסחות חיצוניות עומדות בפני?
  • אלו הרגלים מחבלים בהצלחתי, כגון: הליכה לישון בשעה מאוחרת, גלישה לא מבוקרת באינטרנט, התמכרויות?
  • מה עוזר לי להתמודד עם ההסחות ולהשיג יעדים?
  • אילו הפסקות יכולות לסייע לי להתמקד עם אנרגיות מחודשות?
  • באילו שעות ביום אני לומד הכי טוב?
  • ניתן לשאול בכל שעה – “האם אני עושה את מה שאני צריך לעשות ברגע זה”?

בנוסף לשאלות לאימון עצמי, כדאי להשתמש בטכניקות לניהול זמן:
2. טכניקות לניהול זמן
א. רישום לו”ז יומי עם שעת התחלה ושעת סיום לכל משימה: התארגנות בוקר, הליכה
לשיעורים, אכילה, התעמלות, שינה, זמן עם חברים, סידורים וכמובן – לימודים.
ב. רישום בלוח סמסטריאלי ארוך טווח ומיקומו ליד/בתוך המחשב.
ג. “עזרים חזותיים” לתזכורת ועידוד, כגון: שלט “נא לא להפריע” על הדלת; משפטים
שמזכירים לסטודנט את היתרונות של משמעת עצמית, והמחיר של בטלנות, כגון: “אפשר לחיות עם כאב החרטה
או כאב המשמעת. הבחירה בידיך”.
ד.”עזרים” שמיעתיים, כגון: שימוש במוסיקת רקע, פקקים באוזניים, צלצולי השעון לסימון תחילת וסוף משימה.
ה. קביעת הפסקות מתוכננות.
ו. בחירת מקום ללמידה לפי מה שעוזר למיקוד, כגון בית קפה, פארק או חוף הים.

3. טכניקות חשיבה חיובית
בספרו “לאלף את השדון”, כותב ריק קרסון על העוצמה של “מנגינות שליליות” המנגנות בחיינו, המפריעות להתנהלותם וגורמות לתקיעות. כאשר סטודנטים בעלי לקויי למידה מגיעים ללימודים גבוהים, הם כבר פיתחו רפטואר של “דיבור פנימי שלילי” המלא ב: “אני לא יכול” ו”אם רק יכולתי”. “מנגינות שליליות” אלה משקפות כיצד הליקויים נתפסים ע”י אחרים כרצוניים או כבעיה באישיות. לרוע המזל, “מנגינות” אלה עלולות להיות מושרשות עד כדי השפעתן על האמונה של הסטודנט במה שהוא יכול/לא יכול לעשות והורדת הערך העצמי שלו.

להלן טכניקות לזיהוי ואילוף השדון של הסטודנט:
א. תן שם לשדון: הפוך את השדון לקונקרטי ע”י מתן שם, כמו “בטלני”.
ב. זהה את השפה של השדון והחלף את השפה השלילית בשפה נייטרלית או חיובית. לדוגמא, במקום “אעשה אח”כ” – “אעשה עכשיו”. במקום: “אין לי סיכוי, לא למדתי מספיק” – “למדתי מה שלמדתי ואעשה כמיטב יכולתי לעבור את המבחן”.
ג. רשום מחשבות שליליות ודאגות על דף לפני תחילת הלמידה, כדי “לנקות את השולחן”. כאשר הן מתעוררות מחדש, חזור לרשום ותקבע זמן להתמודדות עם המחשבות.
ד. תתכנן זמני כיף ורגיעה לבד ועם חברים בשביל האיזון הנפשי שלך. מגיע לך ליהנות!

לסיכום, סטודנט בעל קשיים בניהול עצמי יכול להיעזר בשאלות לאימון עצמי, בטכניקות לניהול זמן ובטכניקות חשיבה חיובית כדי לשמור על המוטיבציה ולהתמקד במטרותיו. הצלחתו תלויה בלקיחת אחריות אישית על ניצול החוזקות ונטרול החולשות כדי להשיג את היעדים רצויים.