סטרס הורי

פנו אלי ואשמח לחזור בהקדם
שם (חובה)
טלפון (חובה)


כולנו היום סובלים מסטרס עקב הדרישות של העולם המודרני לשמירה על מספר חזיתות בו זמנית. מי שאינו טוב ב -multitasking נמצא בסטרס תמידי. המצב עוד יותר מלחיץ עבור הורים. מה הגורמים ללחץ שהורים מרגישים היום?

  • לו”ז דחוס: שני ההורים עובדים שעות מאוחרות, ובעלי קריירות מתפתחות.
  • בעיות כלכליות
  • הפרעה/מחלה פיזית או נפשית
  • לקוי למידה או הפרעת קשב של ההורה עצמו
  • ציפיות שונות לגבי ניהול משפחה
  • אחריות לגבי ילדים בעלי צרכים מיוחדים.
  • קונפליקט בתקשורת עם בן/בת הזוג

טרס הורי הוא לחץ שההורה מרגיש כתוצאה מאחד או יותר מהקשיים האלה. הסטרס משפיע על המצב רוח, על תחושת האנרגיה, ובאופן ספציפי על התפקוד בבית. הורים כיום מרגישים שהם טובעים באחריות של גידול ילדים בעולם בעל גריית יתר, ואין ברירה אלא ללמוד להתמודד אם הסטרס אם רוצים לצאת מ”מרוץ העכברים” וליהנות עם המשפחה.

בעבודתי בהדרכת הורים, הרבה פעמים הנושא העיקרי הוא סטרס שההורה מרגיש עקב תחושת התסכול מאי הגעה ליעדים בסיסיים ביותר. תחושת הלחץ מתחילה מההתעוררות בבוקר וממשיך עד הכניסה למיטה. כל אינטראקציה עלולה להיות גורם למתח, במיוחד אם יש ילד בעל צרכים מיוחדים.

נסתכל על תמונה שכיחה מחיים של משפחה בימינו:

יעקב וגייל נשואים 15 שנה, יש להם שני ילדים. ליעקב ולעידן, הבן הבכור בן 13, יש הפרעת קשב עם בעיות בלימודים ובהתנהלות בבית:

  • בלימודים – חולמני, אינו מבצע משימות ללא בקשה מיוחדת על ידי המורה, ואינו מכין את שיעורי הבית ללא תזכורת ותמיכת ההורים.
  • בבית – חסר ארגון, אינו מתייחס לחפצים, ואין ציות לבקשות פשוטות של ההורים
  • בתחום החברתי – יש בעיות כתוצאה משילוב של אימפולסיביות ליד קשיים בלקיחת יוזמה ביצירת קשרים . עידן נמנע מלהתקשר, וכאשר כן יוצר קשר מעליב בגלל שהוא אומר את מה שהוא חושב.

ההורים מרגישים שהם צריכים לעשות הכול עבור הילדים – עוזרים לעידן להתעורר, להתכונן לבית הספר, ללכת להכין שיעורים, חוגים, להתקלח, ללכת לישון בזמן. כל אלה מהווים שדה קרב פוטנציאליים.

גייל מגיעה הביתה בשעה ארבע אחר הצהרים. האב מגיע בשעה שמונה בערב, למרות ניסיונות להגיע מוקדם יותר, בשל הקשיים שלו בניהול זמן. כאשר יעקוב מגיע הביתה, גייל מותשת, ובעלה מייעץ לה: “תורידי ווליום, הילדים הם ילדים טובים ולא מגיע להם שתצעקי עליהם”. האם נתפסת על ידי הילדים כ”שוטרת” כיוון שהיא לוקחת על עצמה את רוב האחריות לארגון הרוטינות ולהצבת הגבולות, בעוד שהאב נתפס כהורה הטוב, שזורם ומוותר על מנת להימנע ממריבות.

גייל מרגישה בודדה במשפחתה, הילדים והבעל מאשימים אותה בעצבנות ובכעס מיותר. בעלה מבקש ממנה לא לעשות עניין גדול מאי הכנת שיעורי הבית: “אז מה יקרה אם הוא לא יכין שיעורי בית? הוא ילד טוב ושום דבר לא יקרה. כשזה יהיה לו חשוב, הוא ילמד”. לאחר יום “מלחמה” גייל הולכת לישון כעוסה, עצובה ודואגת. היא יודעת שיום אחד כל אחד במשפחה ישלם את המחיר של המריבות האלה, של אי ההסכמה בינה לבין בעלה על דרך ההתמודדות.

גייל הינה דוגמה להורה בעל סטרס ברמה הגבוהה ביותר. יש לה מחשבות שליליות לגבי עצמה, לגבי משפחתה, וככל שהחשיבה השלילית עולה, היא מאבדת שליטה עוד ועוד והבקשות מהילדים הופכות לצעקות, וככל שהיא צועקת וחסרת סבלנות בשל תחושת הסטרס, הילדים מחזירים לה בדיוק באותה התנהגות.

להלן תרשים זרימה של סטרס הורי:

תרשים סטרס הורי

מחשבות שליליות לגבי בני משפחה

התמוטטות הביטחון העצמי של ההורה, השליטה העצמית והשידור של בהירות וסמכות

החצנת התנהגויות שליליות על ידי ההורה

החצנת התנהגויות שליליות על ידי הילד

הגברת הסטרס של ההורה המובילה להמשך איבוד שליטה והתנהגות שלילית

במילים אחרות:
סטרס הורי מחבל בהורות
משמעות: חשוב לזהות סימני סט ולטפל בו.

להדרכת הורים בגישה אימונית אני מרחיבה את המודעות של ההורים לגורמי הסטרס ומנסה לכוונם למציאת פתרונות יעילים. מה אתם יכולים לעשות? להלן כמה טיפים:

1. מלא שאלון:

שאלון לבדיקת הסטרס (מתח) ההורי

נא לתת לעצמך ציון מ- 0 – 3 לגבי המשפט:
0 – לא נכון, 1 – כמעט נכון, 2 – נכון, 3 – נכון מאוד

  • אני מרגיש/ה שאני טובע/ת
  • האחריות הכלכלית כולה עלי / גורמת למתח ביני לבין בעלי
  • אני מרגיש/ה שהנטל של הבית כולו עלי
  • אני מרגיש/ה ש (בעלי / אשתי / ילדי ) אינם מקשיבים לי
  • אני מרגיש/ה שאף אחד לא תומך בי בבית
  • אני דואג/ת לגבי העתיד של ילדי
  • אני לא מסכים/ה עם גישות המשמעת של בן / בת זוגי
  • אני כועס על ( הבן / בת זוג, אשתי )
  • אין לי זמן לעצמי ( להתאמן בספורט, לצאת עם חברים …)
  • אני מרגיש/ה שאני לא שולט בילדים או במצבים – הסיטואציה ו/או הילדים שולטים בי

מפתח לרמת מתח (סטרס) אצל ההורה:
1 – 10 – רמת מתח נמוכה
10 – 20 – רמת מתח בינונית
20 – 30 – רמת מתח גבוהה

2. זהה סימנים:
סימנים פיזיים: שרירים מתוחים, עליה בפעימות הלב, תחושת התחממות בידיים בפנים ובכלל. גירויים: התארגנות בוקר, התארגנות אחר הצהרים, שיעורי בית, יציאה מהבית לחוגים ולחברים, התארגנות ליום למחרת, הליכה לישון. מחשבות: “אני לא יכול להתמודד עם זה”, “אין לי כוח כבר”, “בעלי / אמא שלי/ אני / אשמים”, ניסיתי הכול ושום דבר לא עובד”. התנהגויות: אני צועקת, אני מוותרת, אני בוכה.

3. הרפה את השרירים על ידי לקיחת נשימה עמוקה דרך האף, נשיפה דרך הפה עם ספירה של ארבע בנשימה ושש בנשיפה. 3 – 5 נשימות עמוקות, עם הקשבה למוסיקה או דימיון מודרך.

4. שנה הדיבור השלילי על ידי החלפת מחשבות עם פרוש חדש ועידוד עצמי, לדוגמה:

  • ניסיתי הרבה דברים, אני יכול להפריד בין מה שעובד לבין מה שלא עובד ולהשתמש במה שעובד.
  • עדיין לא מצאתי מה שעובד, אבל אני לא אוותר.
  • אני יכול/ה להירגע ולבחור תגובה חכמה

5. פעל בצורה אפקטיבית, לעסוק בפעולה חיובית כמו:
ללכת מהמקום, להתעלם, לשקף רגשות, לפתור בעיות עם הילד. בהדרכת הורים, אני מקנה כלים המובילים ללקיחת אחריות בדרך פרו-אקטיבית. הורים שנעזרים באסטרטגיות מניעתיות מצליחים להתאזן, לשלוט ברגשותיהם, וליהנות יותר עם בני המשפחה. בהצלחה!