על רגשות ואימון

אימון הינו אמנות התשאול. כאשר המאמן שואל – הוא קשוב ברמה 3 לאנרגיה של הבן אדם – לא רק למה שהוא אומר. הוא משקף לאדם את הרגשות שהוא חש מדבריו, את הערכים שחשובים לו ואת השדונים שמפריעים להשגת יעדים.

המאמן נעזר בכישורים אימוניים: הקשבה, אינטואיציה, שיקוף, סיעור מוחין, זיהו יעדים, ועוד כלים הנובעים מתהליך גילוי וליווי לשינויים בתפיסות, אמונות, ועשייה. על המאמן להקשיב עם כל החושים כדי לעזור במציאת האג’נדה של הלקוח. מה הוא מרגיש , מה הוא רוצה, ולמה זה חשוב לו.

הקשבה אינטואיטיבית. אינטואיציה הינה הכלי השני של אימון – היא עוזרת לנו לקדם את האימון למקומות רחוקים בעזרת ניחושים טובים – והעזה של מאמן שמאפשרת לו להתערב ולומר למתאמן מה באמת קורה אצלו לפי תפיסתו.

ההקשבה במסגרת אינטואיטיבית מובילה לזיהוי שדונים ושחרור מחסומים רגשיים. המאמן מקשיב לאמונות ופחדים של המתאמן, ונותן להם ,במה”.

באופן פורמאלי מאמנים נמנעים מ”עבודה רגשית”. אך היעדים הכי חשובים הינם יעדים הבנויים על רגשות חיוביים שאנו רוצים להעצים אצל המתאמנים. היעדים הרגשיים הם בד,כ “רוגע, רווחה, אושר, הצלחה – דברים מופשטים פנימיים שהולכים עם השגת היעד.

מכיוון שרגשות מנווטים את ה”state of mind” ואת ההתנהגות, חשוב לעשות עבודה רגשית במטרה לשחרר את המכשולים בהגשת מטרות, ולבנות תוכנית מנטאלית חילופיץ בתת המודע. דיבור אינו תמיד מספיק. גם הביצוע של מטרות ללא הכנת ה  state of mind . אצל אנשים בעלי קשיי קשב, הסובלים מבוקרת נונסטופ לגבי יכולותיהם, המשפיעה על מצב הרוח ועל המוטבציה, , שימוש בטכניקות EFT הינו קריטי להתקדמות בתהליך השינוי ממקום של הקרבן למקום של אדם פרו-אקטיבי.

רגשות משקפים את הצרכים ומודיעים לאדם כי סטה ממסלולו. באימון ניתן ללמד אנשים כיצד לזהות רגשותיהם, ברמה קוגניטיבית.

תשאול לדוגמא: מה הרגשות השליליים השכיחים ביותר אצלך?

להלן רשימה של רגשות שליליים:

  • כעס
  • חרדה
  • עצב
  • בושה
  • שעמום
  • פחד
  • עצבנות
  • אימפולסיביות
  • טינה
  • דכאון
  • אשמה

על מנת לסייע בזיהוי, להלן רשימה של הגדרות

כעס: כעס יושב על הצורך להגנה על האדם מפני פחד, תחושת חוסר אונים, תסכול ופסימיות.

זעם: כעס אשר הצטבר לאורך זמן רב. התעללות בעבר עלולה להוביל לזעם. זעם מגן מפני איומי נזק. הוא מסתיר תחתו פחד עמוק, חוסר אונים ופסימיות עמוקים.

עצבנות: תחושה כללית של רגשות דאגה וחרדה, חוסר ביטחון לגבי עצמך ופחד מכישלון. הצטברות של חוויות כישלון עשויה לגרום לעצבנות כרונית. כמו כן, אצל פרפקציוניסטים, כל הישג אמור לגרום לתחושת עצבנות עקב אי עמידה בציפיות. אנשים חרדתיים/מתוחים/עצבניים מצפים המון מעצמם – לפעמים מגזימים – ואינם מרוצים אף פעם מהצלחות ולא רק מכישלונות.

עצב: תגובה טבעית לאבדן. יכול לכלול תחושת איבוד פוטנציאל, דאגנות לגבי העתיד, דכדוך

דיכאון: תחושת עצב עמוקה, תחושת אבדן המאופיינת בניתוק ותחושות חוסר אונים, חוסר תקווה, חוסר הערכה עצמית, שינויים בשינה ובתיאבון, שינויים באנרגיה ובפעילות. דיכאון תפקודי עשוי להגיע לאחר שנים של אבדן חלומות, כישלונות ואבדן כיוון בחיים. הבסיס לדיכאון הינו בד”כ גנטי והדיכאון למעשה מאותת לאדם שהוא באמת איבד משהו.

טינה: תחושות האשמה בתגובה למישהו שאתה מפרש שפגע בך, למרות שיתכן כי עשה זאת בתום לב. הטינה מנסה להדחיק את תחושות הפגיעה. היא מכפה על תחושות פחד, חוסר אונים ותסכול.

שעמום: צורך בגרייה. מאפיין את רוב האנשים עם הפרעת קשב. יכול להיות סימן למצבי רוח או חוסר התאמה בין המשימה לבין היצירתיות והאינטליגנציה.

פחד: תגובה לתחושת חוסר אונים או תגובה למשהו שעלול לפגוע בך. פחד יכול להיות מציאותי או לא מציאותי. אנשים עם הפרעת קשב יכולים לפחד מכך שלא יממשו את הפוטנציאל הגלום בהם. זה יכול להיות פחד מציאותי במצב בו הפרעת הקשב לא זוכה לטיפול, הוא אינו מציאותי אם הפרעת הקשב מטופלת. הפחד מזהיר מפני סיכון.

חרדה: הקצנה של פחד. קיימת תחושה של מתח סביב התוצאות. ישנה תחושה שמשהו רע עומד לקרות. זוהי תחושה שאין שינוי ואי אפשר להתקדם אם אין מודעות לתוצאות. אנשים עם הפרעת קשב סובלים מחרדה עקב מערכת הגנות מנוגדות אשר בעקבותיה הם מאמינים בטרם מנסים כי יכשלו או מתחילים משימות ביתר ביטחון עצמי, מה שמוביל לבסוף לקושי בהתמודדות עם מעידה או כישלון.

חרדה נובעת מאופן חשיבה דיכוטומי של שחור/ לבן, לדוגמה: “אני לא מצליח בדברים כאלה”, חשיבה שמנבאת עתיד רע: “אני יודע מה תהיה התוצאה, לכן לא כדאי לי להתחיל”, וחשיבה עם האשמה- “למה אני חייב? למה היא מחייבת אותי?”.

חרדה נובעת מהערכה לא נכונה של תוצאות וחוסר התחשבות בתוצאות. החרדה נובעת מחוסר תכנון, שכחה, יתר ביטחון עצמי,  וכן מחוסר מעקב אחר הבטחות. האדם טובע למעשה בתוך חרדת ביצוע. החרדה מכפה על כעס. מטרתה להסיח את המיקוד ממשהו חשוב לרגש, והרווח הינו הימנעות מתחושה אברסיבית.

קומפולסיביות: קשיחות בהתנהלות. ישנו דחף חזק לעשות משהו באופן מסוים והאדם למעשה פוגע באזור הנוחות. הרווח הינו תחושת שליטה והמבנה מאפשר ביצוע מטלות.

אשמה: תחושה שהאדם עשה משהו רע אפילו כאשר לא עשה משהו רע, בעקבות ביקורת של אנשים אחרים. “אם רק הייתי מתאמץ יותר…” זה מקנה תחושה מלאכותית של שליטה.

הרגלים שליליים הנובעים מקושי בוויסות רגשות

רגשות משתקפים בהתנהגות מסוימת. לדוגמה, האשמה ע”י הענשה עצמית- האדם לא מרשה לעצמו ליהנות מפני שמאמין כי הוא אשם. כעס המתבטא בהתפרצויות זעם.

להלן רשימה של התנהגויות הנובעות מחוסר שליטה ברגשות שליליות:

  1. התפרצויות זעם
  2. מריבות
  3. האשמה עצמית, לדוגמה- לשפוט את עצמי במהלך היום.
  4. חבלה עצמית, לדוגמה- לעשות דברים שלא רוצים לעשות “לקחת יותר מידי על הגב”
  5. אימפולסיביות, לדוגמה- להגיב ללא חשיבה או תכנון.
  6. חוסר סבלנות, לדוגמה- קושי בדחיית סיפוקים המוביל לover doing, קניות יתר, בזבוז זמן, צורך בסיפוק מיידי וכו’.

אז מה עושים?

חרדה מטופלת בד”כ ע”י ניתוחו מחשבות (מודל “אפרת”)T– זיהוי הארוע, פרוש, רגש, תגובה פיזית, תגובה התנהגותי. לאחר הזיהוי ורישום בטבלה, ניתן להחליף את הפירוש השליל הקיים עם פרושים שאמורים להוריד את רמת החרדה.

efrat_table

גלגל עם אימון קוגניטיבי

circle_empty

גלגל עם אימון קוגניטיבי
זיהוי תחומי חוזק וחולשה

אנא רשמו 8 תחומים בחיים שלך, וליד התחום מה הרגש שמוביל

  • לדוגמא: (אימון ילדים)
  • קשר עם הורים: אהבה
  • בית ספר: תסכול
  • חברים: מאוכזב
  • זמן פנאי: כיף
  • ספורט: אושר
  • התארגנות בוקר: כעס
  • הכנת שיעורים: דאגה
  • קשר עם אחים: עצבני

circle_text

גילוי חוויה שלילית

עבור/עברי לקצה השני: חשוב/חשבי על חוויות שהוו עבורך עיכוב, עצירה, או הדחקה של ערכים. לדוגמה, בזמן שכעסת, היית מתוסכל/ת, או הרגשת תקוע/ה. לדוגמה – כאשר אני התרגזתי שכחתי את הערך של הקשבה לזולת: לבחון את ההתנהגות כדי להבין מאין היא מגיעה
ולמה זה קורה.

החוויה:

הערכים:

תשאול “חוויות שיא”

  1. איזה חוויה שלילית היתה?/איזה התנהגות אובססיבית יש לך?
  2. אילו ערכים יצאו מאיזון?
  3. אילו ערכים הוזנחו?
  4. מתי זה קורה (מהם הטריגרים)?
  5. כיצד את/ה מושפע/ת מזה?
  6. כיצד אחרים מושפעים?
  7. מה אומרת הסביבה?
  8. מה חשוב לך? אילו ערכים חשובים לך יותר?
  9. מהי מטרתך לטווח הארוך לגבי האובססיביות? כיצד יכולים חייך להיראות בלי זה או כאשר את/ה בשליטה?
  10. מהי פעולה אחת שניתן לעשות על מנת להגיע לאיזון?

שלב 1: הערכת מצב:

  1. גלגל : כיצד אתה בכל תחום?
  2. תבחר תחום שהיית רוצה לחזק.
  3. מה האמונות?
  4. מה הרגשות?
  5. מה הרווח של היותך חלש בתחום הזה – מה הכוונה החיובית?
  6. מה ההפסד?
  7. איך ההתנהלות בתחום הזה משפיע על שאר התחומים?
  8. מהם דוגמאות ספציפיות בתחומים החלשים?

שלב 2: ניסוח מטרה:

  1. מה היעד שלך בתחום שבחרת?
  2. מה המטרה הרגשית – כיצד תרצה להרגיש?
  3. מה תרצה להשיג באופן ספציפי?
  4. למה זה חשוב (ערכים)?

שלב 3: ניסוי וטעייה

הורדת המסמך