מוטיבציה היא כל הסיפור

פנו אלי ואשמח לחזור בהקדם
שם (חובה)
טלפון (חובה)


השורש הלטיני של המילה מוטיבציה הינו MOVERE – שפירושו "להתניע".

תלמידים בעלי מוטיבציה גבוהה נעים ברצף. הם בעלי דחף לעבוד עם רמת אנרגיה יציבה, עד שמסיימים את המשימה. הם מתאמצים ומתמידים אפילו בנוכחות הסחות ותסכול בגלל שיש להם מוטיבציה גבוהה העוזרת להם להתמודד עם הדרישות של למידה. הורים רבים מגיעים למפגשי הדרכת הורים עקב מוטיבציה ירודה אצל ילד אחד או יותר במשפחה. המשפטים האלה מאפיינים את ילדיהם: "שום דבר לא מעניין אותו חוץ מ….הוא אומר שהחומר משעמם…אין שיעורי בית – עשיתי בכיתה…לא בא לי…אל תלחיצו אותי כי זה רק יגרום לי לשנוא את הלימודים עוד יותר." לעיתים ההורים מוותרים בגלל שהילד שמתקשה להתמיד בלימודים מצליח להתמיד ביצירת התנגדות.

שמירה על המוטיבציה הינה בעייתית במיוחד עבור תלמידים בעלי לקויות למידה והפרעת קשב. כדי להצליח בלימודים נדרשת טווח ריכוז ארוך, שליטה בהסחות, יכולת להתמקד הן בפרטים והן ברעיונות כללים, ודחיית סיפוקים. גם אם הכישורים האלה אינם נוכחים במלואם, מוטיבציה גבוהה יכולה לסגור את הפער לבין היכולת לבין הביצוע. תלמידים בעלי חסך  ביצירת מוטיבציה לומדים להימנע ממטלות למידה ומפתחים ,אנטי" לכל השקעה בלימודים. הם רואים כישלון בכל פינה ומרגישים חסרי אונים. תלמידים אלו מתקשים לווסת את ה"דיבור הפנימי" המאפשרת יצירה ושמירה על המוטיבציה, ומתקשים לבנות הרגלי למידה ונמנעים מלבקש עזרה.

רוב הסימפטומים הספציפיים של הפרעת קשב מתייחסים לקשיים בניהול עצמי,  ה"תפקודים ניהוליים" של המוח: היכולת להתחיל משימות, להפעיל מאמץ מנטאלי ממושך, ולמתן רגשות – כמו כעס, חרדה ועצב שגורמים לחוסר  מוטיבציה  – ע"מ להשלים משימות ביעילות. התסמינים העיקריים של הפרעת קשב נובעים מקשיים אלו, ומשקפים את החסכים הנוירולוגיים בכישורי ניהול עצמי:

  • נטייה להשתעמם בקלות, המובילה לחיפוש עיסוקים בזמן הלימודים שאינם קשורים ללימודים
  • מוסחות ע"י גירויים חיצוניים (קולות, תנועות) ו/פנימיים (מחשבות, תחושות בגוף)
  • התמקדות יתר בפעולה, שקשה לעזוב בעבור משימה אחרת (ניתוק ממסכים)
  • חוסר רוגע מנטאלי ופיזי שמכוון לחיפוש מתמיד אחרי גירויים שיוצרים ספוק מיידי

אנו רואים בביה"ס ובבית את ההשפעה של קשיים אלו כאשר ילדים מנסים ללמוד:

  • איטיות ועייפות במהלך קריאה
  • זיכרון פרטים והבנת רעיונות עיקריים
  • התארגנות בכתב עקב קשיים בשליפת מידע ומיקוד ממושך
  • ניהול זמן לפי רוטינות קבועות
  • שמירה על כללים

כאשר הורים מבינים את המקור של חוסר המוטיבציה של ילדיהם, הם יכולים לעזור בצורה פרו-אקטיבית. הם יכולים לבנות תוכנית לשיפור המוטיבציה. בהדרכת הורים בגישה אימונית, אני משלבת אימון הילד עם אימון הורים. להלן דוגמא של אימון תלמיד חסר מוטיבציה שנעשה במסגרת אימון משפחתי.

יואב הגיע לכתה י' ללא הרגלי למידה ואף נעדר ימים שלמים מביה"ס. היה לו רצון להצליח כתלמיד,  אך הפגין מוטיבציה נמוכה מאד למאמץ וההשקעה הנדרשים. להלן תיאור קצר של תהליך האימון אותו חווה יואב.

במפגש הראשון, במסגרת תרגיל המכונה "וולט דיסני", התבקש יואב להכנס ל"נעליו של חולם" ולהגדיר מהם מטרותיו וחלומותיו לטווח הארוך. יואב, שאהב מאד לנגן על גיטרה, ראה את עצמו מופיע לפני קהל ומלמד מוסיקה לאחר סיום בהצלחה של לימודי מוסיקה. הוא התבקש לדמיין את החלום ולתארו כאילו הוא נמצא שם. הוא תיאר את מה שהוא ראה, שמע, הרגיש וחווה בזמן שדמיין את החלום. בדמיון מודרך, ניתן ליצור את הקשר עם המטרות לטווח הארוך הקשורות להשקעה בלימודים.

בשלב השני של התרגיל, התבקש יואב לחבר לחלום את השלבים שיובילו ליעד המבוקש. הוא עיצב תוכנית להגשמת החלום. בשלב השלישי, התבקש יואב להכנס ל"נעליו של המבקר הפנימי" ולתאר מה יכול לחבל במימוש התוכנית. יואב זיהה את "השדון" שלו – "המבקר הפנימי", כמחשב שעליו מופיעות המילים: "למה להשקיע כ"כ. בוא תשחק איתי…". הוא החליט "לאלף" את ה"שדון" ע"י הלבשת מסך המחשב בחולצה שמצויר עליה גולגולת של פיראטים, כמטאפורה לעצירת העיסוק בהסחה.

במפגש השני, מילא יואב גלגל מחולק ל-8 שכלל: הרגלי למידה, תחביבים, חברים, ארגון הסביבה הלימודית, תקשורת עם הורים-אחים-מורים ושמירה על רוטינות בוקר ולילה. הוא ציין בגלגל מטרות מיידיות בכל תחום, ובחר להתחיל עם ארגון הסביבה הלימודית. הוא קבע מטרה התנהגותית בתחום הארגון. ניסוח המטרה הייתה הצעד הראשון בלקיחת אחריות: "אני רוצה לארגן את היום בצורה מסודרת, כך שיהיה לי זמן גם ללמוד וגם לבלות עם חברים ולנגן. לאחר תהליך של סיעור מוחין, בו הציעה רוטינות שונות, הוא רשם את הלו"ז רצוי, שכלל הליכה לישון והתעוררות בשעות קבועות והגיוניות, אכילה מסודרת והכנת שיעורי בית לפרקי זמן קצרים עם הפסקות מתוכננות.  לאחר עיצוב השגרה היומית, שאלתי את יואב: "מי ומה יכולים ליצור אצלי מוטיבציה?". הוא תכנן באופן מדויק תזכורות לעצמו, וחיזוקים שהוא רוצה מהוריו כתגמול למעקב אחר התוכנית באופן עצמאי.

כדי לשמור על המוטיבציה, יואב התבקש לזהות ת "החשיבה השלילית האוטומטית" העלולה למנוע ממנו להצליח בלימודיו והפריע בארגון היום. היתה לו אמונה מגבילה: "העבר קובע את העתיד" – סוג של חשיבה שלילית הנקראת "תמיד זה ככה". יואב בחר לאתגר את המחשבה הזאת באופן שיטתי בעזרת משפטים מנטרלים, כגון: "אפשר לשנות הרגלים", "אי אפשר לנבא במאת האחוזים מה יהיה", "כל יום מהווה הזדמנות חדשה". יואב למד לחשוב חיובי לאחר רישום יומי של מחשבותיו השלילות ומשפטי אילוף.

כחלק מהתהליך, בדקנו סגנונות למידה מועדפים. כולנו לומדים דרך החושים. שמיעה, ראייה, ותנועה. התגלה כי יואב לומד הכי טוב בעזרת המללה, שהינה שילוב בין הערוץ השמיעתי והערוץ התנועתי. הוא בחר לנסות למידה למבחנים במסגרת קבוצת לימוד ואף לשנן סיכומים כתובים בעת הליכה והאזנה לקטעים שהקליט מראש.

בכל מפגש בהמשך, יואב התבקש לקשר את ההרגלים החדשים שרכש לחלומו. כאשר הוא נכשל בביצוע, הוא למד לשאול את עצמו "מה אני למד מזה, ומה צריך לקרות כדי לחזור למסלול?".

לאחר חצי שנה של ניסוי וטעיה, הגיע יואב למוטיבציה יציבה. המוטיבציה היתה בנוייה על שינוי תפיסה לגבי עצמו כתלמיד – מתלמיד "רי אקטיבי", שהגיב לקשיים עם דחיינות והימנעות – לתלמיד פרו אקטיבי, שיוזם ולא מוותר. החלום שימש כ"עוגן פנימי" לשמירה על המוטיבציה בכל שלבי האימון.

בתום האימון, יואב חזר לספסל הלימודים עם תחושת מסוגלות ועם הביטחון העצמי שיום אחד אכן יממש את חלומו.

ההורים היו שותפים מלאים לתהליך. הם למדו לא לנג'ס בכל רגע נתון, אלא להזכיר לו את המטרות והתוכנית שיואב עצמו יצר. הם חזקו אותו יום יום באמצעות טבלת הישגים, וזכויות ודמי כיס היו הצ'ופרים הקונקרטיים שהעלו את המוטיבציה. ההורים שמרו על המוטיבציה שלהם להיות עקביים כאשר ראו את השינויים העדינים בתקשורת ובהתנהלות של בנם.

הסוד ליצירה ושמירה על המוטיבציה הינה שילוב טכניקות שפועליות לחזק את התפקודים הניהוליים: יצירת חזון, ניסוח מטרות קטנות שיובילו למצב הרצוי, שימוש בשיטות קוגניטיביות שמנטרלת דפוס חשיבה מעכבת, ועיצוב התנהגות לבניית שגרה יומית מועילה, יוצרים נתיבים חדשים במוח שמגבירים את הנחישות והדביקות במטרה לאורך זמן.